<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת האזינו</h1>
<h2>דף לח.</h2>
זכור ימות עולם [דברים ל"ב]. אמר להם הזהרו בכם שלא יעשה לכם כמו שעשה לדור המבול ולדור הפלגה ולאנשי סדום. בינו שנות דור ודור. אין לך דור שאין בו כאנשי דור המבול וכאנשי דור הפלגה וכאנשי סדום ושיהיה נידון כל אחד ואחד כפי מעשיו ואין מכלה ומשחית כל מעשיו שבעולם. ד"א זכור ימות עולם מזכיר החסדים שעשה הקב"ה עם ישראל. בינו שנות דור. כי קודם שהיו ישראל בעולם הייתי מתקן להם מקום, ומפרש ואזיל להו. בהנחל עליון גוים. פי' כשהנחיל הקב"ה לכל אומה ואומה. בהפרידו בני אדם. זה דור הפלגה שהפריד זו מזו ויפץ ד' אותם משם (בראשית י"א ח'). יצב גבולות עמים. פי' בירר נחלה לי"ב שבטים ועדיין לא נולדו, ומסרה לכנען ולא לאומה אחרת, ולפי שהוא עבד ומה שקנה עבד קנה רבו, אך אם היתה נמסר לאומה אחרת מן הדין לא היו ישראל יכולין ליכנס בה, ובני כנען היו י"ב עממים ערקי וסיני החיתי והארודי והצמרי וגו' כנגד י"ב שבטים שנחלו אותה. ד"א בהנחל עליון גוים. כלומר כשהנחיל הקב"ה תורתו לישראל, שנ' (במדבר כ"א י"ט) נחליאל, צפה הקב"ה שאין אומה ראויה לקבל תורה אלא ישראל שנ' (חבקוק ג' ו') עמד וימודד ארץ וגו' כדפי'.
<h2>דף נה.</h2>
ויאמר אסתירה פני מהם [דברים ל"ב]. אמר הקב"ה אני אסלק שכינתי מביניהם, ולאחר שתהא מסולקת שכינתי מביניהם, אראה מה יועילו להם האחרים שעבדו להם, וזהו אראה מה אחריתם. ד"א ואראה וגו' אדע מה יהיה בסופם ר' מאיר אומר הריני מוכיחם ביד ד' מלכיות שבהם יהיו משתעבדים. כי דור תהפוכות המה. הטובה שהיה בדעתי לעשות להם, מהפכים הם ומראים לרעה, כמו שעשו המרגלים ואמרו (במדבר י"ג ל"ב) ארץ אוכלת יושביה היא. בנים לא אמן בם. אמן חסר ו' כתיב, ר' דוסתאי בר יהודה אומר קרי ביה לא אמן, שלא רצו לענות אמן אחר הנביאים כשהיו מברכין להקב"ה שנ' (ירמי' י"א ה') למען הקים את השבועה אשר נשבע לאבותיכם [לתת להם] ארץ זבת חלב ודבש, ולא היה אחד מהן שפתח פיו וענה אמן עד שבא ירמיהו וענה אמן שנ' (שם) ואען ואומר אמן ד'. ד"א אמן חסר ו' כתיב, כי אמן בא"ת ב"ש טי"ת להפך, כלומר הן בני אבות שאין בשמותן ובשמות השבטים ט' וכן בדברות הראשונות אין בהם טי"ת ומן הדין היה להן לבני אבות לקיים הדברות שאין בהן ט' כמותן, והם דור תהפוכות ולא קיימו, וגם הפכו מה שאמרו כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע, ולאחר מ' יום אמרו לעגל אלה אלהיך ישראל.
<h2>דף ס:</h2>
מחוץ תשכל חרב [דברים ל"ב]. מכאן אמרו חרב בעיר כנוס לרגלך, רעב בעיר פזר רגלך. ד"א מחוץ תשכל חרב, על כל מה שעשו בחוץ שנ' (ירמי' י"א י"ג) כי מספר עריך היו אלהיך יהודה. ומחדרים אימה. על מה שעשו בחדרי חדרים שנ' (יחזקאל ח' י"ב) אשר זקני ישראל עושים בחשק איש בחדרי משכיתו.
